גברא נ' ישראכרט בע " מ ואח'

פסק דין

1.התובע הינו בעל חנות בגדים בפרדס-חנה.

2.בתאריך 17.12.09 ביצע התובע (באמצעות מוכרת מטעמו, הגב' זיוה איפראימוב) 3 עסקאות מכירה של בגדים, כשאמצעי התשלום היה כרטיס אשראי מסוג לאומי קארד ויזה (להלן: "הכרטיס" או "כרטיס האשראי"), בסכומים ובשעות כדלקמן:

עסקה א' – על סך של 5,400 ₪ בשעה 11:00

עסקה ב' – על סך של 6,500 ₪ בשעה 11:01

עסקה ג' – על סך של 4,500 ₪ בשעה 11:03

סה"כ סכומי העסקאות – 16,400 ₪

3.התובע מחובר למערכת סליקה באמצעות הנתבעת 1, שעל פיה לכאורה העסקאות אושרו.

4.דא עקא, שהתברר בדיעבד כי הכרטיס נגנב לבעליו, ומי שביצע את העסקאות בחנותו של התובע היה מי שאיננו בעל כרטיס האשראי או מורשה על ידו.

5.כתוצאה מכך, התנערו הנתבעות מהתשלום של העסקאות ומכאן התביעה.

6.טוענות הנתבעות בכתב הגנתן כי למעשה מדובר בעסקה אחת גדולה של 16,400 ₪, שפוצלה ל- 3 עסקאות באופן מלאכותי על מנת להפחית את רף הבדיקה ולעקוף את מערכת האבטחה של הנתבעות. זאת ועוד – התובע ו/או המוכרת מטעמו ביצעו את העסקה מבלי שזיהו את מציג הכרטיס, הקונה, באמצעות תעודת זהות, ואף מבלי שנעשתה השוואת חתימה בין החתימה שעל גבי הכרטיס לבין החתימה שהתבצעה בפועל על השוברים ע"י הקונה.

7.במהלך הדיון הציג לי נציג הנתבעת 2 דוגמת חתימה של בעלת הכרטיס האמיתי, ממנה עולה בבירור כי החתימה על השוברים נשוא שלוש העסקאות אינה זהה לחתימה זו.

8.בנסיבות אלה, לכאורה, כך טוענות הנתבעות, לא עמד התובע בתנאי ההסכם שבינו לבין ישראכרט, ואף לא פעל בזהירות המתבקשת על מנת למנוע ביצוע תרמית בכרטיס האשראי, ולכן אין חובה על מי מהנתבעות לפצותו על נזקי העסקאות שלא שולמו לו.

דיון והכרעה

9.מי שביצע בפועל את עסקת המכירה היתה המוכרת השכירה של התובע, הגב' זיוה איפראימוב (להלן: "המוכרת").

10.בעדותה בפני הודתה כי אמרה לנציג של הנתבעת 2, כששוחח עמה, שלא בדקה תעודה מזהה של הקונה (עמ' 2 לפרו' ש' 19-20).

11.אמנם בעדותה בפני ניסתה לומר שתשובתה זו לנציג הנתבעת 2 ניתנה כשהיתה בזמן לחץ, כיוון שאמה עיוורת וקיבלה את הטלפון תוך כדי טיפול בה (עמ' 2 לפרו' ש' 19-20), אולם לא נתתי אמון בגרסה זו.

12.נתתי אמון יותר בגרסתה הספונטנית לנציג הנתבעת 2, כי לא בדקה תעודה מזהה של הקונה.לו היתה עושה כן תשובה זו היתה נמסרת לנציג הנתבעת 2, בלי קשר לטיפול באמה כי זו האמת.

עוד יצוין כי בחקירתה בפני ציינה הגב' איפראימוב כי ברגיל היא מבקשת תעודת זהות מהקונה, אבל היא לא טורחת להשוות את פרטי תעודת הזהות עם השם המוטבע בכרטיס (עמ' 4 לפרו' ש' 17-18).

כך שבכל מקרה, גם אם היתה מבקשת תעודת זהות מהקונה דנן, הדבר לא היה עוזר, שכן היא לא טורחת לבדוק את זהות הפרטים עם אלה המוטבעים בכרטיס.